למה דיאטות לא מצליחות?

בכל שבוע מישהי אומרת לי: "אוריה, אני פשוט לא מצליחה להתגבר על הפיתוי למתוק". ואני מבינה אותה. לגמרי. כי הבעיה היא לא במה שחסר לך בכוח הרצון - הבעיה היא שהגישה כולה מוטעית מהיסוד. כשאנחנו רואים באוכל אויב, ובגוף שלנו שדה קרב, אנחנו כבר הפסדנו את המלחמה לפני שהתחלנו.

תחשבי על זה לרגע - כמה פעמים התחלת דיאטה חדשה עם כל הנחישות שבעולם? קמת בבוקר, זרקת את כל השוקולדים מהבית, הבטחת לעצמך שהפעם זה יהיה אחרת. ואז מגיע יום מתיש, הילדים צועקים, ופתאום את מוצאת את עצמך עומדת מול הארון עם שקית ביסלי ביד. וה"אני" הפנימי מתחיל לצעוק: "שוב כשלת". אבל הנה הסוד - זו לא את. זו הדיאטה.

אני פוגשת הרבה נשים שמתמודדות עם אותם האתגרים: מכורות לסוכר ויודעות את זה אבל לא מצליחות לעצור, רוצות לעשות ספורט אבל "אין זמן", לא מצליחות לשים את עצמן במקום הראשון ותמיד דואגות לכולם חוץ מעצמן, עושות דיאטה אחרי דיאטה - יורדות במשקל ועולות חזרה בלולאה אינסופית.

הנה מה שמרבית התוכניות לא יגידו לך: המשקל הוא לא הבעיה. המשקל הוא הסימפטום. 

כשאני פוגשת לקוחה חדשה, היא בדרך כלל מגיעה עם מטרה ברורה: "אני רוצה לרדת X קילו". וזה לגיטימי לגמרי. אבל אחרי כמה מפגשים, כשמתחילים לחפור יותר עמוק, מגלים משהו אחר - שהאכילה הרגשית קשורה לחרדה שלא מטופלת, שההימנעות מספורט קשורה לפחד מכישלון, שהמלחמה עם האוכל היא בעצם מלחמה עם הדימוי העצמי.

רוב הדיאטות מתעלמות מהשיחה הזאת. הן רוצות להשתיק את הגוף בכוח - תאכלי פחות, תתאמני יותר, תשלטי בעצמך. אבל מה שאני מציעה זה משהו אחר לגמרי: בואי נקשיב לגוף שלך. בואי נבין מה הוא מנסה להגיד לך. זה לא הסיפור שלך בלבד - זה הסיפור של מיליוני נשים. אבל אפשר ללמוד מחדש. אפשר למצוא את הקול הפנימי שיודע בדיוק מה את צריכה.

.